"דמיינו אישה נאה ותמירה, קצוצת שיער, נטולת איפור, ג'ינס מרושל במידה מדויקת, טי־שירט נכונה, פמיניסטית, לסבית, דוקטור ללימודי מגדר, חריפה, כריזמטית, טום בוי ליברלית. ואז תארו לכם שהיא מתנהלת כמו סבתא מסעודה משדרות - מפרידה בין בשר לחלב, מחבבת קברי צדיקים ומעוניינת להפוך את השמרנות לבשורה. זה לא שאין קולות כמו שלה, אבל לרוב הם ידברו במונחים מתקדמים שלקוחים מהחוג למגדר ויבדלו עצמם, כמעט שלא במודע, מהמשפחה שנותרה בפריפריה. גלי לא משקיפה מבחוץ, גלי היא הדבר עצמו - אינטליגנטית, מורכבת להפליא ושמרנית כמו סבתא טוני, אותה סבתא שמשקיפה עליה מלמעלה וסומכת עליה שתשמור על הגחלת.
אבל גלי עושה יותר מזה. היא מזיזה את הלוחות הטקטוניים של התפיסה החברתית בישראל במסר פשוט מאוד: השמרנות המסורתית של הפריפריה היא בעצם הרבה יותר ליברלית מהפרוגרסיביות החילונית של המרכז. סבתא טוני תראה קודם את האדם, ורק אחר כך את האג'נדה. וסבתא טוני היא הכוח המניע שלה".

גלית דיסטל-אטבריאן, "סלט מרוקאי", ישראל היום, 18.04.2019

Image by Sergio Rodriguez - Portugues del Olmo

קצת עלי

לשעבר, מנכ"לית שחרית, מנהלת מקצועית בשיתופים (ובתוך כך, חברת הצוות המסייע בהקמת השולחן העגול הממשקי במשרד ראש הממשלה), סמנכ"לית קרן אורן, ראש תחום נערות בסיכון במיזם הלאומי יניב, ראש תחום מפתחי הדרכה בצה"ל, מנהלת פנימייה.

מתכננת תהליכים להשפעה חברתית במשרדי ממשלה (משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה ועוד) ובחברה האזרחית.

מרצה בתואר שני לניהול מלכ"רים, האוניברסיטה העברית.  

ממייסדי מכון שחרית ותכנית 120 - עתודה פוליטית רב-תרבותית לשותפות חברתית חדשה, ממייסדי מרכז לחיות יחד - המרכז לשותפות ישראלית חדשה, הרשת המסורתית, ממייסדות אני אשה - תשתית לשדה הפמיניסטי בישראל.

ממובילות תפיסת הטוב המשותף בישראל, המסורתיות, והמסעות הלימודיים למרוקו. 

בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית ותואר שלישי במגדר, אוניברסיטת בר אילן. בעלת ניסיון עשיר בעיצוב תהליכי למידה, פיתוח מנהיגות וניהול חברתי, מומחית בהקמה וניהול של ארגונים חברתיים וקהילתיים.